אַתְחִיל בְּצַעֲדֵי בָּלֵט
בְּהוֹנוֹת עֲדִינוֹת
עַל קַו מוֹנִיטוֹר מֵת
אֶתָּלֶה כְּמוֹ לוּלְיָן בְּקִרְקַס
עִם הָרֹאשׁ לָרִצְפָּה
בְּנוֹצוֹת שֶׁל טַוָּס

אֶשָּׁכֵב בְּתֵבַת
מָהָגוֹנִי וּבָהּ
הַקּוֹסֵם יַעֲבִיר לַהַב חֶרֶב
הוּא אֶת כָּל חֲלָקַי
יְפַזֵּר וְאוּלַי
יְחַבֵּר בִּשְׁגִיאוֹת עַד הָעֶרֶב

אֶנְעַץ בַּקִּירוֹת
צִיּוּרֵי יְלָדִים
שֶׁהָיוּ וּמִזְּמַן כְּבָר אֵינָם
אֲכַבֶּה בְּעוֹרִי
אֲלָפִים שֶׁל נֵרוֹת
מָה כּוֹאֵב כְּשֶׁהַקַּו נֶעֱלַם?

וּבַבֹּקֶר אֶגַּשׁ לְדוּכַן הַקָּפֶה
בְּנִיחוֹחַ סַבּוֹן, בַּחִיּוּךְ הַיָּפֶה
וְכֻלָּם יַחְשְׁבוּ – הִיא אָדָם
כֹּה נִנּוֹחַ, וְחַי וְקַיָּם
לֹא יַבְחִינוּ בְּסוֹד רְפָאִים:
רַק אֶת מָה שֶׁחוֹשְׁבִים גַּם רוֹאִים