כאשר אני יוצאת אל המרחב האורבני – הכל רוחש ומתרחש מול העיניים שלי כמו מופע של תיאטרון אילתורים.

חלונות הראווה, קירות הבניינים, תחנות האוטובוס ושלטי החוצות הם התפאורה, העוברים והשבים הם הדמויות הספרותיות, ואת הפריימים אני גוזרת בהתאם להקשרים הנרטיביים החדשים שאני רוצה ליצור ולבטא.

לרוב – החיתוך שאני בוחרת משנה לחלוטין את משמעות הסצנה המקורית ומספר אותה מזווית אחרת.

האלבומים שהעליתי לכאן מציגים תצלומי רחוב מערים שונות בארץ, כשבכל תצלום הוקפא סיפור שהיה או לא היה – אך נלכד בעיני והתנסח דרכן ללא צורך במילים.

לטור האורח שלי בבלוג הצילום Grryo.